בענן קל לחשוב ש'הכול מגובה אוטומטית'. זה לא נכון: יתירות (Redundancy) מגנה מכשל חומרה, אבל לא ממחיקה בטעות, מבאג או מ־Ransomware. לזה צריך Backup נפרד.
רמות יתירות באחסון
- LRS — שלושה עותקים בתוך Datacenter אחד; זול, לא שורד נפילת אתר.
- ZRS — עותקים בין Availability Zones באותו אזור.
- GRS — שכפול לאזור גיאוגרפי אחר (מאות ק"מ), להגנה מאסון אזורי.
- RA-GRS — כמו GRS, עם אפשרות קריאה מהעותק המשני.
למעלה שלוש רמות יתירות: LRS — שלושה עותקים בדאטה־סנטר אחד, שורד תקלת דיסק; ZRS — עותקים בין Availability Zones, שורד נפילת אתר אחד; GRS — שכפול לאזור אחר במרחק מאות ק"מ, להגנה מאסון אזורי. הפס האדום מזכיר: יתירות אינה גיבוי — מחיקה, באג ו־Ransomware משתכפלים גם הם. אחר כך שתי מדידות: RPO — כמה מידע מותר לאבד, RTO — כמה זמן מותר לשחזור. בתחתית כלל 3-2-1: שלושה עותקים, שני סוגי מדיה, עותק אחד מחוץ לאתר, בתוספת Immutability או Soft Delete.
מדדי ההתאוששות
- RPO (Recovery Point Objective) — כמה נתונים מותר לאבד (למשל 15 דקות).
- RTO (Recovery Time Objective) — כמה זמן מותר להיות מושבתים (למשל 4 שעות).
- כלל 3-2-1: שלושה עותקים, שני סוגי מדיה, עותק אחד מחוץ לאתר — עדיף Immutable.
שכבות אחסון (Tiers)
- Hot — גישה תכופה, עלות אחסון גבוהה, עלות גישה נמוכה.
- Cool / Cold — נתונים שנוגעים בהם פעם בחודש-רבעון.
- Archive — ארכיון זול מאוד, אבל שחזור לוקח שעות (Rehydration).