מודל OSI מחלק את התקשורת ברשת לשבע שכבות. כל שכבה אחראית על משהו אחר, וכשיש תקלה — עוברים שכבה־שכבה מלמטה למעלה כדי לאתר את הבעיה.
שבע השכבות
שבע שכבות מלמטה למעלה: Physical (כבלים ואותות), Data Link (כתובות MAC ו־Frames), Network (IP וניתוב), Transport (פורטים, TCP מול UDP), Session (ניהול השיחה), Presentation (קידוד והצפנה), Application (מה שהמשתמש רואה). מימין מודל TCP/IP בן ארבע שכבות: Network Access מאחד את 1 ו־2, Internet מקביל ל־3, Transport ל־4, ו־Application ל־5, 6 ו־7. בפתרון תקלות עולים מלמטה למעלה.
- 1. Physical — כבלים, סיבים, אותות חשמליים.
- 2. Data Link — MAC Address, Ethernet Frames, Switching.
- 3. Network — IP Address, ניתוב (Routing).
- 4. Transport — TCP (אמין) ו־UDP (מהיר), Port Numbers.
- 5. Session — ניהול שיחה בין שני צדדים.
- 6. Presentation — הצפנה, קידוד, דחיסה.
- 7. Application — HTTP, DNS, SMB, — מה שהמשתמש רואה.
TCP מול UDP
- TCP — Three-Way Handshake (SYN, SYN-ACK, ACK), מבטיח הגעה וסדר. דוגמאות: HTTP/443, SSH/22, /389.
- UDP — בלי חיבור ובלי אישורי קבלה, מהיר יותר. דוגמאות: DNS/53, DHCP/67-68, VoIP.