אנלוגיה: IPv4 זה מספר טלפון בן 10 ספרות שנגמר לעולם, ו־IPv6 זה מספר ארוך בהרבה — מספיק כדי לתת מספר לכל מכשיר בעולם, בלי NAT באמצע.
הכתובת מחולקת לשלושה חלקים: Global Routing Prefix באורך 48 ביט, Subnet ID באורך 16 ביט ו־Interface ID באורך 64 ביט. מתחת מוצגים סוגי הכתובות: Global Unicast 2000::/3 ציבורית ומנותבת, Link-Local FE80::/10 נוצרת אוטומטית ותקפה רק בקטע המקומי, Unique Local FC00::/7 מקבילה לכתובת פרטית, ו־Multicast FF00::/8 מחליפה את ה־Broadcast שאינו קיים ב־IPv6. ב־SLAAC הנתב מפרסם Prefix והמחשב בונה לעצמו את הכתובת.
סוגי כתובות שחייבים להכיר
- Global Unicast (2000::/3) — הכתובת ה'ציבורית', מנותבת באינטרנט.
- Link-Local (FE80::/10) — נוצרת אוטומטית בכל ממשק, עובדת רק בתוך אותו קטע רשת. משמשת ל־Neighbor Discovery ולשכנים של OSPFv3.
- Unique Local (FC00::/7) — המקבילה ל־Private IP בעולם IPv4.
- Multicast (FF00::/8) — ב־IPv6 אין Broadcast בכלל, הכול Multicast.
- SLAAC — המחשב בונה לעצמו כתובת מתוך ה־Prefix שהנתב מפרסם ב־Router Advertisement.